ויקישביל
אין תקציר עריכה
שורה 161: שורה 161:
 
|}
 
|}
   
 
== ראו גם ==
----
 
<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /
 
<br />== ראו גם ==
 
 
* [[תזונה]]
 
* [[תזונה]]
 
* [[מתכונים]]
 
* [[מתכונים]]

גרסה מ־18:24, 7 באוקטובר 2007

Ogien

מדורה

השיטה העתיקה לבישול אוכל.

חומר בעירה: קרשים, ענפים , זרדים.

יתרונות:

  • משקל - אין צורך בנשיאה של חומרי דלק וכירה.
  • מצריך מומחיות וידע, אך ניתן לערוך מדורת בישול זעירה מרוכזת ונקייה, כמעט ללא חומר בעירה, המרתיחה מיים במהירות רבה.

חסרונות:

  • הבישול לא מיידי, צריך לא רק לאסוף זרדים וענפים, אלא גם להדליק אותם כראוי...חוייה שיכולוה להיות מרנינה עד פילוסופית ברטיבות וברוחות החורף.
  • הקמה, הכנה ובישול על מדורה מצריכים סבלנות - ולפעמים אנחנו רעבים מאוד.
  • בישול "מלוכלך" - פיח וריח של האש, ליכלוך של השטח בגחלים.
  • מצריכה מיומנות בהדלקה, בטיפול ובהכנת עמדת הבישול.
  • להכנת אוכל סביר, מצריכות מיומנות בישול, ותשומת לב בלתי פוסקת לתבשיל. הבישול אינו קל ואינו "מדוייק" - קל לשרוף או לא לבשל דברים עד הסוף.
  • בשמורות טבע בארץ אסור להבעיר אש בשטח השמורה, למעט בחניונים.
  • בשמורות טבע בארץ אסור לקחת ענפים מהצומח, כדאי להטמין מראש קרשים ( בחלק מהחניונים פקחים משאירים קרשים).
  • רצוי לסחוב אתכם רשת קטנה, וזה מלכלך.
  • כל פעם צריך לדאוג לכיבוי האש בצורה מוחלטת, או לוודא שלא תתפשט שאתם ישנים.

שורה תחתונה:

  • אפשר בהחלט לבשל על מדורה, עם ידע וסבלנות.
  • זה מאוד טבעי, אבל לא ממש אקולוגי.
  • מדורה משולבת בשיטה נוספת (גזייה וכו'), עוזרת לחסוך בדלק ומאפשרת בישול מוצרים ארוכי הכנה (עדשים וכו').

תנור עץ או טבליות

תנור הטבליות המוכר לכולנו, בצורת ח' מתקפלת. במרכזו מניחים טבלית חומר בעירה דחוס או פחם.

  • לחלופין, אלתור תנור פחם ועץ מפחית שימורים. בחזיתה גוזרים V גדול ומשאירים את הטבעת העליונה שלמה. בתחתית מניחים גחלים, עליהם דוחפים עץ דרך ה- V בחזית, שמשמש גם להזרמת אוויר פנימה.

חומר בעירה: טבליות דחוסות או עץ, זרדים וחמרי מדורה רגילים.

יתרונות:

  • בישול " נקי " - בתנור עץ מאולתר, לא מתעסקים עם חומרי דלק .הדלק נאסף במקום.
  • קל משקל בנשיאה
  • לא תלוי ברכישת דלק חיצוני
  • תנור מתפרק זול יחסית לקנייה, תנור מפחית שימורים - קל מאוד לעשייה.
  • זמינות גבוהה לפחיות שימורים, עלות אפסית.
  • לתנור עץ, הגנת רוח טובה יחסית.

חסרונות:

  • תנור הטבליות ממש לא יעיל וחשוף לרוח, למעשה כמעט אינו שימושי לבישול שטח.
  • יש צורך בהכנת מדורה לתנור עץ מאולתר.
  • פחית השימורים מתקמטת בקלות בתרמיל.

שורה תחתונה:

  • למטייל חסר תקציב, המבשל על מדורה בלבד - אלתור תנור מפחית הוא אפשרות מומלצת ביותר. כמו כן קל יחסית להכינו אם נתקעתם (רצוי להעזר בפלאייר, או תפוס את הג'יפאי הקרוב ולהשאיל ממנו אחד).
  • תנור טבליות זול הוא פשוט בזבוז זמן, כסף ומשקל מיותר בתרמיל...בישול על נר או על נר חימום יכול להיות יעיל יותר.

גזייה

מיכל גז ניקוב, או: עם שסתום חד כווני, והברגה. ראש הגזייה מתלבש ישירות על המיכל.

  • גזיית מיכל חד"פ ניקוב - ניתן לפעמים לפרק את ראש הגזייה, אחרי הברז, וכך לחסוך מעט מקום: אך מרגע שניקבנו, הן נישאות בתרמיל במצב מחובר כל הזמן, וחשופות יותר לנזילה ופתיחה אקראית.
  • בגזייה עם מיכל מתברג, ניתן לנתק אותה לאחר השימוש - יש פחות חשש מנזילה ואבדן גז אקראי, ובנוסף אריזה נוחה הרבה יותר וצמצום הנפח בתרמיל.


חומר בעירה: גז בישול (בוטן, איזופרופאן - בוטן, וכו')

יתרונות:

  • בישול " נקי " - לא מתעסקים עם חומרי דלק .
  • דיוק טוב בעוצמת הלהבה: בישול "מדוייק" ברמה גבוהה.
  • קל להשיג גז בכל מקום
  • זול יחסית לקנייה.
  • מבחינת המשקל בתרמיל- קל ביחס לבנזינייה או כירה אלפינית.
  • לראשים מסויימים: ביצועים מעולים - מרתיחים ליטר מיים בכ- משלוש דקות.

חסרונות:

  • יש מדינות בהם קשה להשיג מכלי גז.
  • בגבהים מעל 2000 מ' פעולת הגזיה תהיה גרועה .
  • יש כאלה עם ראשים ממש, ממש גרועים...

המלצות ואזהרות:

  • בחנו נתונים לפני הקנייה: זמן הרתחה לחצי ליטר מיים, משקל, צריכת גז.
  • הרבה חום הולך לאיבוד ברוח, בין ראש הגזייה לסיר (כלומר, זמן בישול ארוך יותר וגז מבוזבז). הניחו הגזייה במקום מוגן מרוח ע"י שובר רוח - מחסה, שקע, תרמיל וכו'. וודאו שהבסיס יציב וישר!
  • אל תקנו או תעשו מגן רוח אטום. חלק מחום הבישול, ובסוגי ראשים מסויימים - הרבה מאוד חום, מופנה לצדדים ולמטה, לכוון המיכל. מגן רוח עלול לתעל או לכלוא חום למטה, ולגרום להתחממות עד פיצוץ המיכל ופציעה קטלנית! (אם אתם צריכים מחזיק לסיר רחב, השתמשו ברשת מסורגת ומרווחת מאוד כבסיס, ולא במגן אטום).
  • נוטות להיות גבוהות, ולכן פחות יציבות. הקפידו על בסיס יציב ועל פרופורציה בין גודל הסיר לרוחב מחזיקי הראש ובסיס הגזייה. סיר גדול מידי על גזייה קטנה ולא יציבה יתהפך בקלות.
  • לא להדק מידי החיבור בין הגזייה למיכל, עלול להשבר או לדלוף.
  • לא להפעיל במקום סגור לגמרי, אלא עם אוורור. גז הבישול נטול ריח ובמקרה דליפה עלול לגרום להרעלה.
  • הקשיבו לגזייה וטפלו בה בזהירות. במקרה דליפה, אווררו היטב. אל תתפתו להדליק גזייה דולפת - סכנת כוויה \ פיצוץ.
  • בזמן הפעולה הרחיקו חפצים דליקים למרחק מעל מטר לפחות מהגזייה.

שורה תחתונה:

כנראה המומלצות ביותר, ביחס עלות - תועלת, למטיילי שביל ישראל. בארץ ישנם כמה סוגים פשוטים יחסית עם מיכלי ניקוב חד פעמיים, , בעלויות 99- 150 ש"ח, משקלים 550 - 690 גרם כולל מיכל גז חדש ומלא. הן לא ירתיחו מיים במהירות האור, אבל בשיקול הכולל: משקל, תועלת, ומחיר - הטובות שבהן הן הבחירה היעילה לתנאי הארץ.

  • ישנן כאלה מקצועיות, עם יכולות גבוהות מאוד. מחירן 200 ש"ח ומעלה, עם מיכל מתברג. זמן הרתחה קצר אך צריכת גז גבוהה יותר. עזרו לנו לעדכן את טבלת הביצועים!

בנזיניה \ כירה אלפינית

חומר בעירה: סולר , בנזין, ספירט. לכירה אלפינית "אמגזית", או כירות משולבות לחמרי בעירה רבים: גם מיכלי גז עם שסתום.

יתרונות:

  • בדגמים מסויימים, שימוש במבחר גדול של סוגי דלק.
  • בדגמים מסויימים, זמן הרתחה מדהים וזמן בישול קצר במיוחד.
  • בכירה מטופלת נכון - להבה גבוהה ואמינה, ובישול נוח ומדוייק.
  • קלות יותר להצבה, נמוכות ויציבות יותר מבחינת הסיר.
  • לא רלוונטי לארץ, אך: פועל בכל גובה.

חסרונות:

  • לרוב אינן "חסינות טפשים", אלא דורשות מיומנות ותחזוקה, תשומת לב, ידע וטיפול - בלעדיהם, עלולות להופיע תקלות, ואפילו הרבה תקלות. לפעולה תקינה, תצטרכו לקרוא את המדריך למשתמש, ולהקפיד על כללי השימוש. ישראלים לרוב נוטים לדלג על זה... לכן יצא להן שם רע - לא תמיד מוצדק.
  • בישול " מלוכלך" - התעסקות בחומרי דלק. אכסון הדלק - אם נשפך בתרמיל לא נעים...
  • כבד בתרמיל. בנזינייה לפני דלק שוקלת 500 - 300 גרם - ראש גזייה לפני מיכל שוקל 96 - 150 גרם.
  • יקר. מחיר הציוד הזה מגיע למאות ש"ח. באתרי מחנאות בחו"ל, ניתן להזמין ציוד מעולה בכמה עשרות דולרים, אך העלות הסופית כולל משלוח ומכס... תהייה לרוב דומה או זהה לארץ.

המלצות ואזהרות:

  • בחנו נתונים לפני הקנייה: זמן הרתחה לחצי ליטר מיים, משקל, צריכת דלק או גז לדקת עבודה => ליום בישול בשטח.
  • גם אם הצבתם אותן בשקע - הרבה חום, ומכאן זמן בישול ודלק, הולכים לאיבוד ברוח, בין ראש הגזייה לסיר. קנו או עשו לכם מגן רוח. חלק מחום הבישול, ובסוגי ראשים מסויימים - הרבה מאוד חום, מופנה למטה ולצדדים, ובניגוד לגזיות בהן המיכל מחובר ישירות - כאן יש צינור, כלומר, מגן רוח לחלק בין הלהבה סיר יהיה יעיל מאוד).
  • הקפידו על בסיס יציב ועל פרופורציה בין גודל הסיר לרוחב מחזיקי הראש והבסיסי, סיר גדול מידי על גזייה קטנה ולא יציבה יתהפך בקלות.
  • לא להדק מידי החיבור בין הגזייה למיכל, עלול להשבר או לדלוף.
  • בבנזינייה העובדת גם על גז: לא להפעיל במקום סגור לגמרי, אלא עם אוורור. גז הבישול נטול ריח ובמקרה דליפה עלול לגרום להרעלה.
  • הקשיבו לבנזינייה וטפלו בה בזהירות. במקרה דליפה, אווררו היטב. אל תתפתו להדליק בנזינייה דולפת - סכנת כוויה \ פיצוץ.
  • בזמן הפעולה הרחיקו חפצים דליקים מהבנזינייה.

שורה תחתונה:

לא זולות ולא קלות במשקל, גם לא קלות לתפעול (מלבד האלפינית של אמגזית). ביחס עלות - תועלת, למטיילי שביל ישראל, צריך לשקול המהירות בה הן מבשלות לעומת שאר החסרונות. משקלן לפני הדלק גבוה יחסית, ולמטייל תרמיל בתנאי הארץ - אין בטחון שדווקא זוהי הבחירה היעילה ביותר.

יש לכם בנזינייה? עזרו לנו לעדכן את טבלת הביצועים!

כהליה

חומר בעירה: כוהל, ספירט

יתרונות:

  • משקל: קל יחסית (ראש טרנגיה 26 שוקל 108 גרם), ואם הכנו אחת לבד מפחית - משקלה פחות מ- 75 גרם.
  • אם הכנו לבד: קלה להכנה.... (בערך....אחרי הנסיון החמישי...)
  • כהליה מסחרית "טרנגיה" : במשקל דלק נמוך יחסית, ניתן להגיע לימי בישול רבים יחסית. (ראה השוואת ביצועי גזיות). עם מערכת הבישול שלה, ניתן להגיע לתוצאות יעילות מאוד בזמן קצר מאוד.
  • סחיבת הדלק - כהליה מסחרית טובה מכלה מעט דלק מידי בישול, יש צורך בהצטיידות מחדש מידי זמן ארוך יחסית לרוב החלופות.

חסרונות:

  • אפקטיבית באמת עם מגן רוח, ורצוי מאוד גם עם מערכת בישול מחזירת חום (לפרטים, עקרונות ומבנה, ראה כירת tarangia וחיקוייה).
  • ברוב הכהליות מייצור עצמי, אי אפשר לכוון את עוצמת הלהבה.
  • הדלק הוא אלכוהול 95%, או כהל מפוגל, או ספירט תעשייתי: יש מקומות בהם קשה להשיג דלק.
  • הדלק בעל ריח לוואי אופייני בבישול, ועוד יותר מזה- אם נשפך בתרמיל: יש להזהר שלא יישפך על הציוד.


טבלת נתונים ועלות - תועלת

  • * "ימי בישול" - 2 ארוחות במיכל גז\ בקבוק דלק , ע"ב הרתחת ליטר וחצי ליום.
  • ** המדידות נעשו בידינו בתנאי חדר, ולא לפי נתוני יצרן.
  • *** המדידה נעשתה עם מיכל גז חדש וטרי. עם השימוש, ככל שהלחץ במיכל הגז יורד, זמן הבישול יתארך.
טבלת נתונים
סוג זמן הרתחה חצי ליטר צריכת דלק/גז דקות בישול במיכל חדש כמות ארוחות במיכל משקל עם מיכל חדש מלא משקל ללא מיכל מחיר
אמגזית רוטופליים מיכל 190 גר' ניקוב 04:40 דק' 3.77 גר' \ דקה 90 לפי 13.2 דק' לארוחה: 14.4 ארוחות 550 גר' 287 גר' 99- 150 ש"ח + 6 - 8 ש"ח למיכל
אמגזית רוטופליים אלפינית מיכל 230 02:23 דק' 2 גר' \ דקה 61 לפי 12 דק' פעולה אש בינונית ביום: 4.8 ארוחות 656 גר' 390 גר' 131 ש"ח + - 29 - 26 ש"ח למיכל
גזיית פיירפלי MSR 3:10 (על אש בינונית) 3 גר' \ דקה 76 במיכל 230 גר' לפי 14 דק' זמן פעולה ליום: 5.4 ארוחות 497 גר' 131 גר' 50$\ 400 ₪
טרנגיה 26 08:10 2 גר' \ דקה לאלכוהל 95% 24.3 גר' דלק ליום לקנקל חצי ליטר + 220 גר' אלכוהול = 9 ארוחות 361 גר' 108 גר' 300-500 ש"ח

ראו גם

קישורים חיצוניים

הכנת כהליה