ויקישביל
(←‏גזייה: תיקון - גזיות משתמשות בגז בוטן או תערובת של איזובוטן-פרופן. לא קיים חומר בשם איזופרופן (בשימוש זה לפחות))
תגית: עריכה חזותית
אין תקציר עריכה
תגיות: apiedit mobileedit
 
שורה 49: שורה 49:
   
 
=== שורה תחתונה: ===
 
=== שורה תחתונה: ===
* למטייל חסר תקציב, המבשל על מדורה בלבד - אלתור תנור מפחית הוא אפשרות. כמו כן קל יחסית להכינו אם נתקעתם (רצוי להיעזר בפלאייר, או לתפוס את הג'יפאי הקרוב ולהשאיל ממנו אחד).
+
* למטייל חסר תקציב, המבשל על מדורה בלבד - אלתור תנור מפחית הוא אפשרות. כמו כן קל יחסית להכינו אם נתקעתם (רצוי להיעזר בפלאייר, או לתפוס את הג'יפאי הקרוב ולשאול ממנו אחד).
 
* תנור טבליות זול קנוי הוא בזבוז זמן, כסף ומשקל מיותר בתרמיל. וגם, אחרי בילוי המון זמן בניסיון לבשל עליו- כנראה תלכו לישון ממש מאוחר, מתוסכלים מאוד...ורעבים מאוד...
 
* תנור טבליות זול קנוי הוא בזבוז זמן, כסף ומשקל מיותר בתרמיל. וגם, אחרי בילוי המון זמן בניסיון לבשל עליו- כנראה תלכו לישון ממש מאוחר, מתוסכלים מאוד...ורעבים מאוד...
   

גרסה אחרונה מ־23:00, 17 בפברואר 2016

Ogien

מדורה[]

השיטה העתיקה לבישול אוכל.

חומר בעירה: קרשים, ענפים , זרדים.

יתרונות:

  • משקל - אין צורך בנשיאה של חומרי דלק וכירה.
  • מצריך מומחיות וידע, אך ניתן לערוך מדורת בישול זעירה מרוכזת ונקייה, כמעט ללא חומר בעירה, המרתיחה מיים במהירות רבה.

חסרונות:

  • הבישול לא מיידי, צריך לא רק לאסוף זרדים וענפים, אלא גם להדליק אותם כראוי...חוייה שיכולוה להיות מרנינה עד פילוסופית ברטיבות וברוחות החורף.
  • הקמה, הכנה ובישול על מדורה מצריכים סבלנות - ולפעמים אנחנו רעבים מאוד.
  • בישול "מלוכלך" - פיח וריח של האש, ליכלוך של השטח בגחלים. אחר כך, כלי הבישול ילכלכו כל מה שנוגע בתחתיתם.
  • מצריכה מיומנות בהדלקה, בטיפול ובהכנת עמדת הבישול.
  • להכנת אוכל סביר, מצריכות מיומנות בישול, ותשומת לב בלתי פוסקת לתבשיל. הבישול אינו קל ואינו "מדוייק" - קל לשרוף או לא לבשל דברים עד הסוף.
  • בשמורות טבע בארץ אסור להבעיר אש בשטח השמורה, למעט בחניונים.
  • בשמורות טבע בארץ אסור לקחת ענפים מהצומח, כדאי להטמין מראש קרשים ( בחלק מהחניונים פקחים משאירים קרשים).
  • רצוי לסחוב אתכם רשת קטנה, וגם היא מלכלכת הכל מסביב.
  • כל פעם צריך לדאוג לכיבוי האש בצורה מוחלטת, או לוודא שלא תתפשט שאתם ישנים.

שורה תחתונה:[]

  • אפשר בהחלט לבשל על מדורה, עם ידע וסבלנות.
  • זה מאוד טבעי, אבל לא ממש אקולוגי.
  • מדורה משולבת בשיטה נוספת (גזייה וכו'), - השיטה המעדפת: עוזרת לחסוך בדלק ומאפשרת בישול מוצרים ארוכי הכנה (עדשים וכו').

תנור עץ או טבליות[]

תנור הטבליות המוכר לכולנו כמתנת הבר \ בת מצווה הכי בלתי שימושית בעולם, בצורת ח' מתקפלת. במרכזו מניחים טבלית חומר בעירה דחוס או פחם.

  • לחלופין, יותר פרקטי - אלתור תנור פחם ועץ מפחית שימורים. בחזיתה גוזרים V גדול ומשאירים את הטבעת העליונה שלמה. בתחתית מניחים גחלים, עליהם דוחפים עץ דרך ה- V בחזית, שמשמש גם להזרמת אוויר פנימה.
  • החכמה בהכנת תנור עץ יעיל היא גודל הפתח, כך שיאפשר גם כניסת אוויר טובה וגם יכולת הכנסת עץ. מומלץ לעשות ניסויים בכמה צורות של פתחים (מה שידרוש הקרבת כמה פחיות שימורים...) עד קבלת הצורה הטובה ביותר.

חומר בעירה: טבליות דחוסות או עץ, זרדים וחמרי מדורה רגילים.

יתרונות:

  • בישול " נקי " - בתנור עץ מאולתר, לא מתעסקים עם חומרי דלק .הדלק נאסף במקום.
  • קל משקל בנשיאה
  • לא תלוי ברכישת דלק חיצוני
  • תנור מתפרק זול יחסית לקנייה, תנור מפחית שימורים - קל לעשייה.
  • זמינות גבוהה לפחיות שימורים, עלות אפסית.
  • לתנור עץ, אפשרית הגנת רוח - בייחוד בשילוב מגן רוח מאולתר.

חסרונות:

  • תנור הטבליות ממש לא יעיל וחשוף לרוח, למעשה כמעט אינו שימושי לבישול שטח.
  • לתנור עץ מאולתר לרוב יש צורך בהדלקת מדורה.
  • תנור עץ לא קל להכנה מייד ויש צורך בכמה נסיונות לעשותו כראוי, אחרת קשה לבשל עליו. (יחס כניסת אוויר- פתח כניסת עץ).
  • פחית השימורים מתקמטת בקלות בתרמיל.

שורה תחתונה:[]

  • למטייל חסר תקציב, המבשל על מדורה בלבד - אלתור תנור מפחית הוא אפשרות. כמו כן קל יחסית להכינו אם נתקעתם (רצוי להיעזר בפלאייר, או לתפוס את הג'יפאי הקרוב ולשאול ממנו אחד).
  • תנור טבליות זול קנוי הוא בזבוז זמן, כסף ומשקל מיותר בתרמיל. וגם, אחרי בילוי המון זמן בניסיון לבשל עליו- כנראה תלכו לישון ממש מאוחר, מתוסכלים מאוד...ורעבים מאוד...

גזייה[]

מיכל גז ניקוב, או: עם שסתום חד כווני, והברגה. ראש הגזייה מתלבש ישירות על המיכל.

  • גזיית מיכל חד"פ ניקוב - ניתן לפעמים לפרק את ראש הגזייה, אחרי הברז, וכך לחסוך מעט מקום: אך מרגע שניקבנו, הן נישאות בתרמיל במצב מחובר כל הזמן, וחשופות יותר לנזילה ופתיחה אקראית.
  • כיום נפוצות גזיות חד פעמיות עם "פעמון" הגנה למיכל החד פעמי, עקרונית ניתן לאלתר מהן סגירה קבועה יחסית. עם זה, משקלן עולה וצריך להזהר מפעמונים כבדים.
  • בגזייה עם מיכל מתברג, ניתן לנתק אותה לאחר השימוש - יש פחות חשש מנזילה ואבדן גז אקראי, ובנוסף אריזה נוחה הרבה יותר וצמצום הנפח בתרמיל.


חומר בעירה: גז בישול (בוטן, איזובוטן - פרופן, וכו')

יתרונות:

  • בישול " נקי " - לא מתעסקים עם חומרי דלק .
  • דיוק טוב בעוצמת הלהבה: בישול "מדוייק" ברמה גבוהה.
  • קל להשיג גז בכל מקום
  • זול יחסית לקנייה.
  • מבחינת המשקל בתרמיל- קל ביחס לבנזינייה או כירה אלפינית.
  • לראשים מסויימים: ביצועים מעולים - מרתיחים ליטר מיים במהירות מדהימה.

חסרונות:

  • יש מדינות בהם קשה להשיג מכלי גז.
  • גזיות רבות יתקשו לתפקד כהלכה בגבהים מעל 4000 מ'.
  • יש כמה דגמים זולים עם ראשים ממש, ממש גרועים...

המלצות ואזהרות:

  • בחנו נתונים לפני הקנייה: זמן הרתחה לחצי ליטר מיים, משקל, צריכת גז.
  • הרבה חום הולך לאיבוד ברוח, בין ראש הגזייה לסיר (כלומר, זמן בישול ארוך יותר וגז מבוזבז). הניחו הגזייה במקום מוגן מרוח ע"י שובר רוח - מחסה, שקע, תרמיל וכו'. וודאו שהבסיס יציב וישר!
  • אל תקנו או תעשו מגן רוח אטום לגמרי מלמטה. חלק מחום הבישול, ובסוגי ראשים מסויימים - הרבה מאוד חום, מופנה לצדדים ולמטה, לכוון המיכל. מגן רוח סגור עלול לתעל או לכלוא חום למטה, ולגרום להתחממות עד פיצוץ המיכל ופציעה קטלנית! (אם אתם צריכים מחזיק לסיר רחב, השתמשו ברשת מסורגת ומרווחת מאוד כבסיס, ולא במגן אטום. ניתן לקנות אותה לפי מטר בחנויות חמרי בניין. חלק עליון, מול הלהבה וכמה סנט' מעל ומתחת, מצפים בנייר אלומיניום עבה. מול המיכל ומול התחתית משאירים מרווחת ללא כיסוי, לבריחת חום החוצה).
  • גזיות נוטות להיות גבוהות, ולכן פחות יציבות. הקפידו על בסיס יציב ועל פרופורציה בין גודל הסיר לרוחב מחזיקי הראש ובסיס הגזייה. סיר גדול מידי על גזייה קטנה ולא יציבה יתהפך בקלות.
  • לא להדק מידי החיבור בין הגזייה למיכל, עלול להשבר או לדלוף.
  • לא להפעיל במקום סגור לגמרי, אלא עם אוורור. גז הבישול נטול ריח ובמקרה דליפה עלול לגרום להרעלה.
  • הקשיבו לגזייה וטפלו בה בזהירות. במקרה דליפה, אווררו היטב. אל תתפתו להדליק גזייה דולפת - סכנת כוויה \ פיצוץ.
  • בזמן הפעולה הרחיקו חפצים דליקים למרחק מעל מטר לפחות מהגזייה.

שורה תחתונה:[]

כנראה המומלצות ביותר, ביחס עלות - תועלת, למטיילי שביל ישראל. בארץ ישנם כמה סוגים פשוטים יחסית עם מיכלי ניקוב חד פעמיים, בעלויות 99- 150 ש"ח, משקלים 550 - 690 גרם כולל מיכל גז חדש ומלא. הן לא ירתיחו מיים במהירות האור, אבל בשיקול הכולל: משקל, תועלת, ומחיר - הטובות שבהן הן הבחירה היעילה לתנאי הארץ.

  • ישנן כאלה מקצועיות (פרימוס, peek, msr וכו') עם יכולות גבוהות מאוד. מחירן 200 ש"ח ומעלה, עם מיכל מתברג. משקל נמוך מאוד, זמן הרתחה קצר אך צריכת גז גבוהה יותר. אחת כזו היא השקעה לחיים. ניתן לקנותן באתרי מחנאות בחו"ל במחצית, לערך, מעלותן בארץ. עזרו לנו לעדכן את טבלת הביצועים!

בנזיניה[]

כירה אלפינית[]

הכירה האלפינית בנויה מראש בישול עצמאי, נמוך ויציב, ממנו יוצא צינור גמיש למיכל חומר הבעירה, המונח בסמוך: זאת בניגוד לכירה או הגזייה הרגילה, בה המיכל צמוד לתחתית הראש וחלק ממנו.

חומר בעירה: סולר , בנזין, ספירט.

לכירה אלפינית "אמגזית", או כירות משולבות לחמרי בעירה רבים: גם מיכלי גז עם שסתום.

יתרונות:

  • קלות יותר להצבה, נמוכות ויציבות יותר מבחינת הסיר.
  • קלות הרבה יותר להגנה מרוח, קל הרבה יותר להכין מגן רוח.
  • בדגמים מסויימים, שימוש במבחר גדול של סוגי דלק.
  • בדגמים מסויימים, זמן הרתחה מדהים וזמן בישול קצר במיוחד.
  • בכירה מטופלת נכון - להבה גבוהה ואמינה, ובישול נוח ומדוייק.
  • פועל בכל גובה (לא רלוונטי לארץ).

חסרונות:

  • לרוב אינן "חסינות טפשים", אלא דורשות מיומנות ותחזוקה, תשומת לב, ידע וטיפול. בלי טיפול עלולות להופיע תקלות, ואפילו הרבה תקלות. לפעולה תקינה, תצטרכו לקרוא את המדריך למשתמש, ולהקפיד על כללי השימוש. ישראלים לרוב נוטים לדלג על זה... לכן יצא להן שם רע - לא תמיד מוצדק.
  • בישול " מלוכלך" - התעסקות בבנזין, סולר או כהל. אכסון הדלק - אם נשפך בתרמיל לא נעים...
  • כבד בתרמיל. בנזינייה לפני דלק שוקלת 500 - 300 גרם - ראש גזייה לפני מיכל שוקל 96 - 150 גרם.
  • יקר. מחיר הציוד הזה מגיע למאות ש"ח. באתרי מחנאות בחו"ל, ניתן להזמין ציוד מעולה בכמה עשרות דולרים, אך העלות הסופית כולל משלוח ומכס... תהייה לרוב דומה או זהה לארץ.

המלצות ואזהרות:

  • בחנו נתונים לפני הקנייה: זמן הרתחה לחצי ליטר מיים, משקל, צריכת דלק או גז לדקת עבודה => ליום בישול בשטח.
  • גם אם הצבתם אותן בשקע - הרבה חום, ומכאן זמן בישול ודלק, הולכים לאיבוד ברוח, בין ראש הגזייה לסיר. קנו או עשו לכם מגן רוח. חלק מחום הבישול, ובסוגי ראשים מסויימים - הרבה מאוד חום, מופנה למטה ולצדדים, ובניגוד לגזיות בהן המיכל מחובר ישירות - כאן יש צינור: כלומר, מגן רוח לחלק בין הלהבה סיר קל יותר להכנה, אינו מצריך דאגה להקרנת החום למטה, ויהיה יעיל מאוד).
  • הקפידו על בסיס יציב ועל פרופורציה בין גודל הסיר לרוחב מחזיקי הראש והבסיסי, סיר גדול מידי על גזייה קטנה ולא יציבה יתהפך בקלות.
  • לא להדק מידי החיבור בין הגזייה למיכל, עלול להשבר או לדלוף.
  • בבנזינייה העובדת גם על גז: לא להפעיל במקום סגור לגמרי, אלא עם אוורור. גז הבישול נטול ריח ובמקרה דליפה עלול לגרום להרעלה.
  • הקשיבו לבנזינייה וטפלו בה בזהירות. במקרה דליפה, אווררו היטב. אל תתפתו להדליק בנזינייה דולפת - סכנת כוויה \ פיצוץ.
  • בזמן הפעולה הרחיקו חפצים דליקים מהבנזינייה.

שורה תחתונה:[]

לא זולות ולא קלות במשקל, גם לא קלות לתפעול (מלבד הגזייה האלפינית של אמגזית - קצת כבדה אבל יעילה). ביחס עלות - תועלת, למטיילי שביל ישראל, צריך לשקול המהירות בה הן מבשלות לעומת שאר החסרונות. משקלן לפני הדלק גבוה יחסית, ולמטייל תרמיל בתנאי הארץ - מבחינת שיקולי משקל, קלות שימוש, תפעול ותקלות - הבנזינייה אינה בחירה טובה).

יש לכם בנזינייה? עזרו לנו לעדכן את טבלת הביצועים!

כהליה[]

חומר בעירה: כוהל, ספירט

יתרונות:

  • משקל: קל יחסית (ראש טרנגיה 26 שוקל 108 גרם), ואם הכנו אחת לבד מפחית - משקלה פחות מ- 75 גרם.
  • ניתן להכין לבד מחומרים פשוטים ומחיר נמוך.
  • כהליה מסחרית "טרנגיה" : במשקל דלק נמוך יחסית, ניתן להגיע לימי בישול רבים יחסית. (ראה השוואת ביצועי גזיות). עם מערכת הבישול שלה, ניתן להגיע לתוצאות יעילות מאוד בזמן קצר מאוד.
  • סחיבת הדלק - כהליה מסחרית טובה מכלה מעט דלק מידי בישול, יש צורך בהצטיידות מחדש מידי זמן ארוך יחסית לרוב החלופות.

חסרונות:

  • אפקטיבית באמת עם מגן רוח, ורצוי מאוד גם עם מערכת בישול מחזירת חום.
  • ברוב הכהליות מייצור עצמי, אי אפשר לכוון את עוצמת הלהבה.
  • הדלק הוא אלכוהול 95%, כהל מפוגל או ספירט תעשייתי: יש מקומות בהם קשה להשיג דלק.
  • הדלק בעל ריח לוואי אופייני בבישול, ועוד יותר מזה- אם נשפך בתרמיל: יש להזהר שלא יישפך על הציוד.

טבלת נתונים ועלות - תועלת[]

  • * "ימי בישול" - 2 ארוחות במיכל גז\ בקבוק דלק , ע"ב הרתחת ליטר וחצי ליום.
  • ** המדידות נעשו בידינו בתנאי חדר, ולא לפי נתוני יצרן.
  • *** המדידה נעשתה עם מיכל גז חדש וטרי. עם השימוש, ככל שהלחץ במיכל הגז יורד, זמן הבישול יתארך.
טבלת נתונים
סוג זמן הרתחה חצי ליטר צריכת דלק/גז דקות בישול במיכל חדש כמות ארוחות במיכל משקל עם מיכל חדש מלא משקל ללא מיכל מחיר
אמגזית רוטופליים מיכל 190 גר' ניקוב 04:40 דק' 3.77 גר' \ דקה 90 לפי 13.2 דק' לארוחה: 14.4 ארוחות 550 גר' 287 גר' 99- 150 ש"ח + 6 - 8 ש"ח למיכל
אמגזית רוטופליים אלפינית מיכל 230 02:23 דק' 2 גר' \ דקה 61 לפי 12 דק' פעולה אש בינונית ביום: 4.8 ארוחות 656 גר' 390 גר' 131 ש"ח + - 29 - 26 ש"ח למיכל
גזיית פיירפלי MSR 3:10 (על אש בינונית) 3 גר' \ דקה 76 במיכל 230 גר' לפי 14 דק' זמן פעולה ליום: 5.4 ארוחות 497 גר' 131 גר' 50$\ 400 ₪
טרנגיה 26 08:10 2 גר' \ דקה לאלכוהל 95% 24.3 גר' דלק ליום לקנקל חצי ליטר + 220 גר' אלכוהול = 9 ארוחות 361 גר' 108 גר' 300-500 ש"ח



















ראו גם[]

קישורים חיצוניים[]

הכנת כהליה או תנור עץ[]