ניווט

שושנת הרוחות

הניווט בשביל ישראל לרוב אינו מסובך מידי. רוב הסימונים ברורים ונראים. אם נעלמו, הכוון האחרון ידוע, ואנו ממשיכים לפיו. עם זה, ישנה "דילמת השביל" הידועה - לאן הולך הסימון? או שנעלם סימון, או שפספסנו אחד. כאן נצטרך להזדהות על המיקום, ובמקרה ספק כבד לחזור לסימון האחרון הוודאי ולא להמשיך ולהגדיל את הטעות.
הנווט בשטח יבוא לידי ביטוי במציאת מיקום מדוייק לאורך או בתוך מקטע מסויים, לאיתור כוון השביל, חזרה אליו אחרי שירדנו ממנו (נניח למלא מיים בישוב סמוך ואנחנו רוצים לחתוך אליו בנקודה אחרת הקרובה ליישוב), להערכת המרחק הלאה, ותכנון כללי להליכה והצטיידות. כאן נשתמש במיומנויות הבסיסיות של קריאת מפה: הכרת המקרא, איתור נקודות מהותיות (מעיינות, עינות, נ"ג וכו'), אום אינן בסמוך - זיהוי והתאמת הטופוגרפיה, או התכסית (נק' יישוב).
לרוב נוכל לסמוך על פסי רכבת, נחלים, כבישים וגשרונים, מעבירי מיים, שאכן יימצאו במפה: אך לא תמיד יש מאלה סביבנו. (קווי חשמל כבר אינם סימן וודאי מאחר ורבים מהם לא מסומנים). לכן עדיפה תמיד ידיעת הטופוגרפיה כבסיס לנווט.
עזר לנווט הוא המצפן, וכאן - איש איש ורמתו, איש איש ומיומנותו: יש שאינם זקוקים למצפן כלל, יש המסתפקים במצפן שעון (וודאו שהוא אמין - הזולים לא תמיד מספקים את הסחורה), יש המעדיפים לתלות אותו על הבגד או רצועת התרמיל (סנטו מיקרו, למשל), ויש שיקחו סילווה 7 או אפילו סילווה רינג'ר 3A, שיאפשרו נווט מלא בתנאים קשים.
מעבר למצפן יש מפה. אין סיכוי לרדת לשביל ישראל, או לשטח בכלל, בלי מפה סבירה לפחות! אם לקחתם את כל הגליון או צילמתם הדפים הדרושים בלבד (לחסכון במשקל), אם המפה מסורתית או באה מתוכנה - לא יורדים ללא מפה!
האם יש צורך בג'פס בשביל ישראל? לעניות דעתי, לא- אלא אם תרצו להתפנק בענייני צרכי הערכת מרחק ומהירות התקדמות: ויש המעדיפים לקחתו למקטעי המדבר. המכשיר המתאים למשימה יהיה אחד ממכשירי סדרת "גקו" של חברת גארמין, השוקל 88 גרם וניזון מסוללות AAA.