הדבר החשוב בנעלי טיולים הוא ההתאמה, לכן צריכה רכישת או בחירת הזוג המתאים להיות מוקדמת ככל האפשר, רצוי לפחות חודש לפני הטיול. עד למועד הטיול - חשוב לרכך אותן ע"י הליכה, וכך גם לוודא התאמה, חוסר בעיות, לבדוק מדרסים וכו'. אי התאמות - עדיף שיצוצו בבית, ולא בשטח. נעל קטנה מידי היא גיהנום עלי אדמות, עם נעל קצת גדולה מידי אפשר להסתדר. זכרו שעור וזמש מתחממים ומתרחבים מעט לאחר הליכה קצרה.
במקום בו יש שלושה מטיילים, יש חמש דעות על נעליים...
סוגי נעלים[]
- מגף קל: (light booties) לתרמיל כבד, אזור הררי, בולדרים, הליכה ארוכה ורציפה בשטח משתנה.
מחזיקה כף הרגל, הקרסול ותחילת השוקית. הגנת נקעים מכסימלית. בעלת יכולת בלימה בעקב ולרוב הגנת גומי ו\ או עור בחלק הקדמי, להפחתת הבלאי מהתקלות בסלעים. מעבירה עומס לשוקית (ע"ע שברי הליכה).
- נעל גבוהה \ נעל שלושת - רבעי: מחזיקה הרגל עד מעל הקרסול. בעלת יכולת בלימה בעקב ולרוב הגנת עור או גומי בחלק הקדמי, להפחתת הבלאי מהתקלות בסלעים. קצת פחות הגנה לקרסול אך עדיין תפיסת הרגל היטב, והגנה בסיסית נגד נקעים. יותר לחץ על גיד אכילס (ע"ע דלקת גיד אכילס).
- נעל חצאית: למשקלי תרמיל קלים יותר. לא מתאימה לבעלי תרמיל כבד!
- א. נעלי טיולים מקצועיות - חצאיות. לאזור הררי, בולדרים, הליכה ארוכה ורציפה בשטח משתנה. קשה להשיגן בארץ.
- ב. נעלי ספורט חצאיות: אם משקל התרמיל אינו כבד, ואין רגישות לנקעים, יש המעדיפים נעלי ספורט טובות (לרוב דגמי ריצה או הליכה, לרוב מפירמות ידועות) במקום נעלי טיולים. זאת בשל משקלן הקל, הפחתת הסיכוי ליבלות, ומהירות הייבוש שלהן. נחזור ונסייג כי נושא המשקל על הגב חשוב ולא מומלץ לקחת משקל גבוה עם נעל חצאית.
- נעל שלא לוקחים לשביל ישראל - נעלי צבא, ד"ר מרטינס, נעליים כבדות מאוד עם סוליה קשיחה מאוד (ולא משנה מי היצרן או כמה נשבעו בחנות שזה מה שצריך), מגפי בלנסטון וכו', נעליים עם סוליות מתפרקות, דבק נפתח או תפר פרום (או מאיכות גרועה), נעלי עקב....
מילון מונחים[]
גורטקס - חומר המונע חדירה של מים ואוטם את הנעל (בא על חשבון איוורור הנעל). נעל גורטקס אינה מתאימה לשביל ישראל.
קורידורה - בד סינטטי עמיד ארוג בצפיפות, משמש כחיצוני בתרמילים ונעליים. בעל אטימות מסויימת למיים. בנעליים - מנדף החוצה ומאוורר יחסית, עמיד מאוד לפגיעה מכנית.
ויברם - חומר סוליה קשיח בעל שחיקה נמוכה, אך נוקשות גבוהה.
בולם זעזועים - שכבת ביניים גמישה, מחומר סופג זעזועים, בין עקב הסוליה התחתונה לעליונה, שמרככת את המכה העוברת מהעקב לברך בכל פסיעה. בנשיאת משקל כבד, משמעותית מאוד.
אטומות למיים או לא?[]
ככלל, בארץ אין הצדקה לנעל אטומה למיים: מכסימום לנעל מעור, זמש, או קורידורה. חשוב מאוד שתהייה קלה יחסית, מאווררת ונושמת החוצה. בחו"ל, תלוי בתוואי ההליכה הצפוי. במקום בו צפויה הליכה ארוכה בשלג או ביצה - יש הצדקה לנעל אטומה, או גורטקס.
נעל אטומה שנרטבה בפנים זקוקה לזמן ארוך מאוד, יחסית, עד שתתייבש.
אם אתם מתלבטים, קחו נעל מזמש או עור.
עור מלא, זמש מלא, משולבת, קורידורה, גורטקס?[]
לכל סוג יתרונות וחסרונות משלו.
- עור מלא: הנעל שתחזיק הכי הרבה זמן (למרות שכל נעל זמש וקורידורה איכותית תחזיק כך גם היא. הבעייה היא היפרדות כל החלק העליון, תקין ובשלמותו, מהסוליה, לאחר 2-3 שנות שימוש). בחירה טובה לשביל ישראל, ואם הסוליה תחזיק - גם לשאר השבילים שתעשו בעשר השנים הבאות, בארץ ובחו"ל.
חסרונות: דפורמציה של העור או התאמה לא טובה של החלק העליון, שתביא להחזקה לא טובה של החלק העליון ותפיסה לא טובה של הקרסול. לרוב יקרה.
יתרונות: כולם - אטומה למיים, העור נושם החוצה, עמידה מאוד מבחינה מכנית, קלה לטיפול (צחצוח או שעוות נעליים), קלה לתיקון.
טיפול: חובה. משחת נעליים מידי פעם, לפני ואחרי טיול, ובאחסון - אחת לחדשיים. או: שעוות נעליים בעת הצורך, ולפני אכסון ממושך. סכנה לנעל ללא טיפול: היבקעות העור, סתימת הנקבוביות. אם נרטבו בפנים: לשים עיתונים בפנים (לספיגה וגם לשמירת הצורה), ולייבש במקום מוצל, או לייד, אבל לא על, מקור חום.
- זמש - דומה לעור, הזמש צריך טיפול מדוייק וטוב יותר מהעור המלא, אחרת מאבד מיכולת הנשימה שלו.
חסרונות: רגיש יותר לקרע מכני, למרות שבנעל סבירה יחזיק כל כמה שצריך. טיפול גרוע יאבד מתכונותיו. מתלכלך יותר. חמות. בחירה טובה לשביל ישראל, למי שהממון מצוי בכיסו.
יתרונות: גמיש יותר, תפיסה טובה יותר של החלק העליון, הגנה טובה בחלק הקדמי, פחות נטייה להתבקעות מעור. בנעל מאיכות גרועה, יווצרו בו חורים אחרי טיול אחד. בנעל טובה, יחזיק שנים רבות.
טיפול: שעוות נעליים או חומר דומה אחר, בטיול ארוך אחת לשבועיים - שלושה. באותה הזדמנות (או לפני אכסון), לנקות במברשת זיפים קשיחים לחה, או בסמרטוט לח. להסיר שאריות בוץ ולכלוך, למרוח בשעוות נעליים אחת לרבעון. אם נרטבו: כמו בנעלי עור.
- נעליים משולבות - הרוב עור
העדיף בעיני. חלק תחתון מחופה הרבה זמש, חלק עליון מקורידורה. שילוב ההגנה המיכנית וממיים שנותן העור, ביכולת הנשימה והאוורור של הבד. נעל איכותית כזו היא בחירה טובה לשביל ישראל. נעל זולה כזו תתפרק תוך זמן קצר ותיאלצו לקנות חדשה ברגע ובמקום שתוכלו, ולרוב בסוף גם תשלמו יותר - חבל על הכסף.
חשיבות גבוהה מאוד לרצועת חיזוק מעור סביב שפת הנעל העליונה, או מייד מתחתיה, על הקרסול. נעל ללא חיזוק לא תיתן חיזוק טוב בקיפול הרגל הצידה עם משקל בירידה, מהמורה או מעידה, ועלולה לגרום לנקע!!!
- קורידורה- מעט עור -
חלק תחתון עם כמה חיזוקי זמש, ו\או בחלק הקדמי בלבד. להקפיד על חלק קדמי מחופה זמש או גומי, להגנה מכנית מכניסה בסלעים וכו' בהליכה. לוודא שהחומר לא זול, למניעת חורים תוך זמן קצר בנקודות החיבור עם העור (התפר הוא נקודה חזקה המחלישה הבד סביבה). נעל איכותית כזו היא בחירה סבירה לשביל ישראל, אם יש לה בלימת זעזועים טובה וחיזוק עור בשפה העליונה (ולא מתחתיה).נעל זולה כזו תתפרק תוך זמן קצר ותיאלצו לקנות חדשה ברגע ובמקום שתוכלו, ולרוב בסוף גם תשלמו יותר - חבל על הכסף.
חשיבות גבוהה מאוד לרצועת חיזוק מעור סביב שפת הנעל העליונה, או מייד מתחתיה, על הקרסול. נעל ללא חיזוק לא תיתן חיזוק טוב בקיפול הרגל הצידה עם משקל בירידה, מהמורה או מעידה, ועלולה לגרום לנקע!!!
- חסרונות: נחשבות לפחות עמידות, התעגלות החלק העליון, שחיקת סוליה מואצת. החזקת קרסול פחות טובה (אלא אם חוזקו). לא מומלצות למשקל מאוד כבד.
- יתרונות: זולות יחסית, נוחות, קלות ומאווררות.מתייבשות מהר יחסית.
- גורטקס -
כמו קורידורה, מחומר הנחשב עמיד מאוד, אטים למיים ונושם החוצה. פחות מתאימות לתנאי הארץ.
חסרונות: יקר, חם, פחות אוורור. יקר כבר אמרנו?
יתרונות: קל יחסית, אמור לנדף בהליכה ברטיבות קשה.
בחירה ומדידה של נעלי הליכה[]
- מידה שלמה עד מידה וחצי מעל למידתכם, בגלל שהרגל מתרחבת בהליכה.
- את הנעלים קונים חודש -חודשיים לפני ההליכה בכדי לרככם. הריכוך מתבצע באמצעות הליכה איתם.
- שמים משקל על הגב (10 קילו לפחות, אם בחנות אין שקיות מיים למשקל - הביאו קנקלים מהביית ומלאו בחנות), והולכים בעלייה ובירידה, בשיפוע מתון וקשה. בחנות מקצועית יהיה משטח דריכה אלכסוני כזה.
- אחיזת הקרסול חשובה- עקמו את הרגל בעדינות והשעינו עליה בזהירות משקל, לדמות עיקום בשטח. (הזהרו מנקע בזמן הבדיקה...)
- הביטו היטב וחפשו דבק שנפתח, תפרים פגומים או פתוחים, חורים בבד, עור מבוקע, וכו'. נעל פגומה לא לוקחים.
- נסו לכופף את טבעות ההחזקה של השרוכים, ולפתוח את משולשי ההחזקה. אם זה מתכופף או נפתח, הנעל נשארת בחנות. כך גם אם הניט (שמחבר את מנשא השרוך לנעל) חלוד, פגום או מסתובב.
- מבחינת קושי ההליכה, כל גרם בנעל = 100 גרם על הגב. כמה שהנעל יותר קלה, יותר טוב.
- הזהרו מנעליים זולות "מידי"! אם ההוזלה כה גדולה, יש לזה סיבה (פגם, דגם בעייתי, משהו שנשאר זמן רב בחנות, וכו')
- הזהרו משכנוע כבד מידי ממוכרי החנות, זכרו שהכסף נשאר אצלם ואתם תשארו עם הנעל ותלויים בה לאורך זמן.אל תתלהבו משמות מפוצצים וממחירים גבוהים - קחו מה שטוב לכם, והשתמשו בהגיון סביר. לא חייבים את הכי יקרות - אנחנו בשביל ישראל, לא באלפים.
- בארץ אין טעם בנעליים מגורטקס, אלא ברמות נפתלי בחורף. עור, משולב, או רק קורידורה יעשו את העבודה מצויין.
- לשיפור בלימת הזעזועים של הנעל ניתן להשתמש במדרסי סיליקון. שימוש במידרס סיליקון יחייב להוריד גרב אחד, או רכישת נעל במידה אחת מעל למידה שלכם. במקרה כזה להישתמש רק בגרב עבה מנדף זיעה. השימוש בטלק רפואי או רגיל מומלץ מאוד.
- במידה ומישתמשים בשני זוגות גרביים, התחתון יהיה דק. סינטטי בלבד, לנידוף זיעה.
- תשכחו מגרבי כותנה - מתכון בדוק ליבלות!
- מומלץ בנוסף גם כפכפים קלים מאוד (המהדרין יקחו "קרוקס", גם חיקויים דומים יעשו עבודה טובה מאוד) לסוף היום או למעברי מיים. דבר גדול, ששוקל מעט.
- טיפ למדידה של נעלי הליכה – להוציא את הסוליה הפנימית (המדרס) להניח אותה על ריצפה ולעמוד עליה עם רגל יחפה כשכל המשקל על הרגל. כל כף הרגל אמורה להיות על הסוליה כולל כל האצבעות. אם חלק מכף הרגל חורג מהמדרס סימן שהנעל צרה\קטנה מדי . לשים לב לאצבע הקטנה והגדולה.